הציון הקדוש של רבינו האדמו"ר הזקן נ"ע בעיירה האדיטש, הינו אבן שואבת במהלך כל ימות השנה, למאות ואלפים הנקבצים מכל קצוות תבל להעתיר בתפילה, לשפוך צקון שיח, לבקש ולפעול ישועות על הכלל ועל הפרט.

ביום כ"ד בטבת ה'תקע"ג נפטר האדמו"ר הזקן, מחולל ומייסד חסידות חב"ד, ונטמן באדמת העיירה האדיטש. ומדוע נקבע מקום קבורתו דווקא בהאדיטש, שהייתה עד אז עיירה שכוחה ולא מוכרת?

בעיצומה של מלחמת נפוליאון שניטשה בין רוסיה לצרפת, בערב ראש חודש אלול תקע"ב, עקר הרבי יחד עם משפחתו מן העיר ליאדי, היה זה בעקבות התקדמותם של הכוחות הצרפתיים לכיוון העיר. פניהם של הרבי ומשפחתו היו מועדות לעיר קרמנצ'וג, אולם בשל טעות בניווט הגיעו לעיר פיענא בערב שבת י"ב טבת תקע"ג. כשבועיים ימים שהה הרבי בפיענא לפני שהסתלק לשמי רום במוצאי שבת פרשת שמות כ"ד בטבת. לפני פטירתו לחש לסובביו שלוש פעמים את שם העיירה "האדיטש" הסמוכה, ורימז בכך על רצונו להיטמן באדמתה, ואכן, לאחר פטירתו נשאוהו להאדיטש.

כך הפכה העיירה האלמונית האדיטש, לחלק אינטגרלי בעולמם של חסידי חב"ד לאורך השנים.

על מצבת קבורתו של האדמו"ר הזקן נכתב: פה נגנז ארון הקדש / הרב הג' האלקי חסיד ועניו / קדוש וטהור ראש גולת אריאל / כתר תורה מעין החכמה / צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל / ורבים השיב מעון / אדמו"ר שניאור זלמן / במוהר"ר ברוך נ"ע / נכסף אל קדשו ושבה אל ה' נפשו / ביום ראשון בשבת כ"ד לחודש טבת / שנת התקע"ג ליצירה

מבנה האוהל שעל הציון הקדוש נבנה לראשונה מיד לאחר הקבורה. על בניית האוהל שעל מקום הציון סיפר כ"ק אדמו"ר האמצעי: "עשינו כיפת עץ טוב וגם בית גדול, והכנו לבנים לבניין חומה כדי לבנות לכבודו וכמו על קברי אבות וגדולי הצדיקים שבאים להיות נודרים ומתפללים שם בעת צרתם, כי גדולים צדיקים במיתתן".

בשנת תשס"ג עבר האוהל שיפוץ מקיף, ומני אז הוא מתוחזק על ידינו באופן שוטף. בצמוד לאוהל יש בית כנסת הפעיל בכל ימות השנה ובו גם עזרת נשים מרווחת. מספר המבקרים הבאים להשתטח על הציון הקדוש שעולה עם השנים, דורש מאתנו להתחדש ולהוסיף כל העת, בכדי לתת מענה לציבור המתפללים הקדוש. לאחרונה חודש גם הריהוט במקום, וכעת אנו בעיצומן של עבודות להוספת חדרי נוחיות נוספים לצד המבנה,  לרווחת המשתטחים על הציון הקדוש.